יום רביעי, 5 באוגוסט 2009

משער ברנדנבורג לאלכסנדר פלאץ והסביבה

הבוקר אנחנו יוצאים לראות את האתרים ההכרחיים ביותר, אלה שבלעדיהם אי אפשר לטעון שביקרת בברלין. עומדות בפנינו מספר אפשרויות. התכוננתי לטיול בעזרת הספר 'מדריך טיולים לאירופה - ברלין' מסדרת מדריכי 'פספורט' של זאב יפת. האפשרות הראשונה היא לצאת למסלול מספר 4 בספר ולנווט את דרכנו בעזרת הספר ומפה תוך קריאת הסיפורים ההיסטוריים. אפשרות נוספת ששקלנו היא להצטרף לטיול 'המיטב של ברלין' של גבלינר עם הדרכה בעברית באוריינטציה יהודית. כמו-כן מתקיימים בברלין סיורים מודרכים חינם במסלול דומה במספר שפות וביניהן אנגלית. אנחנו שוהים בברלין תשעה ימים כך שאין לנו סיבה לגמוע בסיור אחד את כל האתרים ההכרחיים. אמנם יש יתרונות בסיור מודרך, בעיקר כאשר הזמן קצוב, מאידך אין אפשרות להתעכב במקום בו אנחנו מוצאים עניין מיוחד, הקבוצה חייבת להמשיך יחד. החלטנו לצאת לדרכנו באופן עצמאי ולהעזר בספר.
בוקר חם במונחים ברליניים. אני לובש מכנסי ג'ינס וסנדלים ואנחנו יוצאים לדרכנו ברכבת העירונית U2 עד כיכר פוטסדאם ומשם ב S2 לכיכר פריז שבחזית שער ברנדנבורג.



מכיכר פריז יוצאים גם הסיורים החינמיים, תור ענק של תיירים מכל קצווי תבל מתמיין לקבוצות שמודרכות על-ידי הרבה מאוד מדריכים דוברי שפות שונות. הקבוצות הגדולות מתארגנות לאיטן, אילו חשבנו להצטרף, כאן היינו כנראה נסוגים מהרעיון.



אנחנו מצטלמים בחזית שער ברנדנבורג ויוצאים דרכו לסיור באנדרטה לזכר קורבנות השואה.



חוזרים לשדרות אונטר דן לינדן דרך רחוב וילהלם וחולפים על פני השגרירות הבריטית. מכאן אנו ממשיכים בדרכנו לאורך השדרה תוך קריאה במדריך יפת על האתרים שעל פניהם אנו חולפים.

ככל שאנו מתקרבים לככר בבל אני חש בהתרגשות שגוברת בי. יודעים מה משותף לזיגמונד פרויד, ברטולד ברכט, קרל מארקס ואריך קסטנר? בככר בבל התקיימה ההוצאה להורג של ספריהם ושל ספרים רבים אחרים שהוכרזו על-ידי הנאצים כספרים אסורים. הרבה לפני שביקרתי בככר הצטיירה בראשי התמונה של ערימות הספרים שמוערמות בלב הכיכר ומוצתות באקט הפגנתי של הוצאה להורג. יש לי סנטימנטים מיוחדים לספרים, מכל תמונות הזוועה של אירועי השואה, משום מה דוקא ההוצאה להורג של הספרים מצמררת אותי במיוחד משום שהיא מסמלת לא רק את השמדת האדם אלא גם את השמדת הנפש - הרוח, ההגות והמורשת. אנחנו מגיעים לרחבה ענקית בין הארמון הישן, הספריה הישנה ובית האופרה, אני נחרד לגלות שכיכר בבל הרבה יותר גדולה ממה ששיערתי בדמיוני.



אני פוסע על פני האבנים ורואה אותן חרוכות מאפר הספרים. אני יודע שאין אלה האבנים שהיו באותה תקופה אך תמונת אפר הספרים מוחשית מאוד בעיני. במרכז הכיכר חלון מרובע ברצפה ודרכו ניתן לראות את האנדרטה של מיכה אולמן 'ספרית המדפים הריקים'. במקום אחר טבוע ברצפה לוח ברונזה ועליו חקוקה הודעה בגרמנית שמתעדת את שאירע במקום זה ב 10 במאי 1933. 'במקום בו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם' כתב היינה למעלה מ 100 שנים לפני עלית הנאצים לשלטון, בדיעבד אנחנו יודעים שצדק.

ממש מאחורי הככר מצויה הקתדרלה על שם הדוויג הקדושה. אנחנו מציצים פנימה ומגלים שממש ברגע זה מנגן העוגב, אנחנו נשארים מספר דקות עד לסיום הנגינה וממשיכים לכיוון הספריה הלאומית. יותר מאוחר היום יתקיים בקתדרלה קונצרט לעוגב שאנחנו מקווים להספיק לשמוע. מסתבר שהספריה הלאומית סגורה לרגל שיפוצים. המוני זוגות האופנים בכניסה מעידים על כך שהספריה בשימוש פעיל אך לא מתקיימים בה סיורים. אנחנו פונים לאוניברסיטת הומבולט הסמוכה. ברחבת הכניסה שבחזית האוניברסיטה מתקיים יריד של ספרים מוזלים. איננו קוראים גרמנית אך ספרי בובנאות מבוססים על הרבה תמונות כך שניתן להסתדר איתם בעזרת מילון. אנחנו נוברים בערימות הספרים ולא מעלים אפילו חרס בידינו שלא לדבר על ספרי בובנאות. ממשיכים, לא אתאר את כל האתרים שבדרך, אפשר לעקוב אחריהם במפה. ממש מעבר לגשר הראשון של אי המוזיאונים אנחנו נכנסים למבנה של תערוכה זמנית שמקיימת מימין לדרך קארל ליבקנכט. זוהי תערוכת אמנות עכשווית - אירוע של מיצג צליל בלבד. חדר מלבני ענק ששומעים צעדי ריקוד מכיוון אזורים שונים בקומה שמעלינו. בינתיים גוברים עלינו החום והרעב. מאחורי התערוכה אנחנו יושבים לשתות קפה ולהשתמש בשירותים חינם, אל ייקל הדבר בעיניכם, השירותים בברלין עולים כסף אפילו במסעדות. אנחנו יצאים להמשך דרכנו ולנגד עינינו נחשף מבנה הברלינר דום במלוא תפארתו.



ממשיכים לכיוון אלכסנדר פלאץ ושם אנחנו משביעים את הרעב באוכל החוצות המוביל של ברלין, קאריוורסט - נקניקיה ענקית בלחמניה קטנה מלווה בקטשופ, חרדל ואבקת קארי לפי בחירת הלקוח, בהחלט משביע ואפילו הטעם לגמרי לא רע. אוכל החוצות השני של ברלין הוא השווארמה התורכית ואחריו באים הפיצה והפלאפל. מטיילים מעט באלכסנדר פלאץ ונוסעים חזרה לקונצרט העוגב בקתדרלת הדוויג הקדושה.

בתוכנית:
Mittwoch, 05.08.2009, 15:00 Uhr - « Dreißig Minuten Orgelmusik »
Johann Sebastian Bach (1685-1750) - Choralfantasie über „Komm, heiliger Geist, Herre Gott“ BWV 651
Sigfrid Karg-Elert (1877-1933) - „Sursum corda“
Max Reger (1873-1916) - Choralfantasie über „Wie schön leucht’ uns der Morgenstern“ op. 40
An der Klais-Orgel: Dr. Florian Wilkes
תקרת הקתדרלה היא כיפה ענקית שמחזירה את צלילי העוגב ומשרה אוירה קסומה. אנחנו מתרגעים לתוך צלילי העוגב, עוצמים עיניים ונבלעים אל הצלילים. גם שאר באי הקונצרט נוהגים כמונו. לאחר שהקונצרט מסתיים אנחנו קמים לצאת לדרכנו ומוצאים שרגלינו כבר מותשות ובקושי נושאות אותנו. גם הרעב מציק, נקניקיה זה נחמד, אבל לא לאורך זמן. יש לנו נטיה מוזרה לא להתפשר על טיב האוכל ולחפש את המתאים ביותר ובינתיים לרעוב, בנושא זה אנחנו חסרי תקנה מזה שנים וכך אנחנו ממשיכים ללכת ומוצאים סיבה למה לא לאכול בכל מקום שנקרה בדרכנו. אנחנו מכירים את עצמנו היטב ולכן אנחנו תמיד מצוידים במספר פרוסות לחם שיחלצו אותנו מהרעב במצבים אלה. אנחנו פונים לכיוון Gendarmen Markt שם נשב בחזית אולם הקונצרטים ונכרסם לחם.



כאשר אנחנו נכנסים לרחבה הענקית מקדמים את פנינו צלילי מוסיקת רוק. חבורת נגנים צעירים התמקמה בחזית אולם הקונצרטים, ממש מול המדרגות שמובילות להיכל. הם מנגנים בגיטרות מפוחית ותוף ושרים בדיוק את המוסיקה שתעורר אותנו מהשלווה שנסכה בנו נגינת העוגב.


בפינת שרלוטן - מוהרן מקדם את פנינו הריח שכבר לא מריחים בסוף רמת גן - ריח של שוקולד. אנחנו מסיירים בחנות השוקולד המפורסמת של פסבנדר-ראוש ומסניפים שוקולד מלא ראותינו תוך צפיה בפסלי שוקולד. לקראת סוף הטיול נשוב הנה לקנות שוקולדים ליקירינו [ אלה שיכולים להרשות לעצמם ... ] .



ממשיכים לטיול קצר בגלרי לפייט, הסניף הברלינאי של הכלבו הפריזאי מעוצב בצורה מעניינת מאוד, שווה לבקר רק כדי להתרשם מהמבנה. הקסם הארכיטקטוני מתחבא בתוך החנות, מבחוץ לא תבחינו בו אך בפנים מצויים שני קונוסי ענק, האחד מצביע אל השמים והאחר נושק לקרקע – מחזה מרהיב. אתמול ביקרנו ב Ka-De-We ותארתי את המקום כמוזאון למצרכים שאיש איננו קונה. בגלרי לפייט ניכרת תנועת קונים ערה בכל המחלקות וגם כאן מחלקת המזון מובילה. מתחת לכלבו מצוי קניון ענק עם הרבה חנויות מפוארות ועיצובים מעניינים, יפה אך לא שונה בהרבה ממה שאנו מכירים מקניוני ארצנו.



אנחנו ממשיכים לחפש מסעדות לאורך רחוב פרידריך המפואר ומוצאים בעיקר מזללות שעליהן אנחנו פוסחים, כבר הסברתי שאנחנו קצת בעייתיים בנושא. בסופו של דבר אנחנו מוצאים את עצמנו ממש לפני צ'ק פוינט צ'רלי. ממש לא התכווננו. אנחנו כבר מותשים ויש כאן יותר מידי דברים מעניינים - נשוב לכאן מחר. התחבורה כאן כל כך נוחה שאין כל חשש לקפוץ מקצה העיר לקצה הנגדי וחזרה בכל עת.



חוזרים לכיוון הבית, במקבץ המסעדות שבין נולנדורף פלאץ לרחוב וינטרפלד בו אנו גרים אנחנו מתיישבים במסעדה יפה ואוכלים פסטה וסלט. גיחה קטנה הביתה ויוצאים לכיוון הבונדסטאג. כשהיינו ברחבת Gendarmen Markt התייעצנו בדוכן התיירות של הבונדסטאג מתי כדאי להגיע כדי להיות בתוך הכיפה בזמן השקיעה. המדריכה הציעה לנו להגיע לאתר ב 20:30 וכיווננו את פעמינו להגיע בשעה היעודה. טעות.

שער ברנדנבורג לעת ערב

כשהגענו מצאנו תור ענק וסדרני התור העריכו שניכנס ממש בשעת הסגירה ב 22:00 בחושך כמעט מוחלט. החלטנו לחזור ביום אחר בשעה 19:00 במטרה להגיע לכיפת המבנה ב 20:30. זהו, מספיק להיום – חוזרים לחדר לישון.



View משער ברנדנבורג לאלכסנדר פלאץ והסביבה in a larger map

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה