יום אחרון בברלין - מוזיאון וכמה מרכזי קניות

את היום הזה השארנו לסגור פינות שאולי פספסנו ולשופינג. בפועל - לא מצאנו כמעט שום דבר ששווה להביא מברלין הבייתה, יש בארץ הכל ופחות או יותר באותו מחיר.



View יום אחרון בברלין - מוזיאון וכמה מרכזי קניות in a larger map

תחנת הרכבת בגרונואלד, הגן הבוטאני והסביבה

תחנת הרכבת בגרונוואלד

לאחר ליל סופת רעמים סוער אנחנו קמים ליום גשום. יוצאים מהבית אחרי 10:30 ונוסעים באוטובוס קו M19 מנולנדורף פלאץ לתחנת הרכבת בגרונואלד. הנסיעה באוטובוס היא חוויה בפני עצמה, מרבית הנסיעות בתחבורה הציבורית מתקיימות בנתיבים תת-קרקעיים או על גבי גשרים שלא רואים מהם הרבה. בנסיעה באוטובוס קומותיים, ביחוד כשמתמקמים בחזית הקומה העליונה, יש הזדמנות לראות את העיר מכיוון אחר ולהכיר את ההבדלים בין האזורים השונים. כמו שאר אמצעי התחבורה, גם האוטובוסים מגיעים בדיוק מדהים בהתאם לרשום בלוח האלקטרוני שצמוד לכל תחנה במסלול.



לפני הכניסה למתחם התחנה ניצב עמוד זיכרון לזכר למעלה מ 50000 יהודי ברלין שנשלחו מתחנה זו במסלול שהוביל אותם אל המחנות בהם הם נרצחו. התחנה איננה פעילה כיום, היא משמשת כאתר היסטורי בלבד וכאנדרטה. בסמוך נמצאת תחנה חדשה פעילה שנוכחותה איננה מורגשת באתר התחנה הישנה. על רציפי התחנה חקוקים תאריכי ויעדי המשלוחים וכן מספר האנשים שנכללו בכל משלוח



המשלוח הראשון שמצויין לאורך הרציף הוא מאוקטובר 1941. אחריו המשלוחים גדֵלים ויעדיהם ערים במזרח: ריגה, לודג'... בחלוף השנים היעדים הופכים להיות שמות של מחנות ההשמדה והמשלוחים קטֵנים בהדרגה עד המשלוח האחרון ב 27.3.45 - שמונה עשר האנשים האחרונים שנשלחו מברלין אל מחנות המוות.
המסילה שמורה להנצחה כאילו הייתה פעילה אך בקצה הקרוב לתחנה הניחו לעצים לצמוח על גבי המסילה כאות להתחדשות ולכך שלא יעשה בה שימוש.



בקצה המרוחק של המסילה נמצאת טבלת מתכת עם כותרת עברית "לזכרון קורבנות השואה" ולידה פרחים טריים, רצועה בצבעי דגל ישראל וסרט שחור שממנו אנחנו למדים שאתמול ביקרה באתר משלחת של עירית חיפה. ליד הפרחים הונח נוסח חזון העצמות היבשות של יחזקאל.




ביציאה אנחנו רואים לצד הדרך אנדרטה נוספת בצורת לוח בטון ארוך ובו מוטבעות דמויות אדם שכאילו נגרעו מתוך הבטון.
אנחנו ממשיכים בדרכנו אל הגן הבוטאני. מסתבר שמסילת הרכבת שמובילה אל הגן בשיפוצים ואנחנו חוזרים אל תחנת האוטובוס לנסוע בקו 186 לגן הבוטאני.

רטהאוס שטגליץ Rathaus Steglitz

לפעמים דווקא אירועים בלתי מתוכננים מובילים אותנו למקומות מעניינים ביותר. כאמור בתחילת קטע זה, הנסיעה באוטובוס מאפשרת לנו לראות את הסביבה וכך אנחנו מגלים ממרומי הקומה השניה של האוטובוס את רטהאוס שטגליץ Rathaus Steglitz ואת השוק הכפרי שמתקיים בכיכר העיר. ובכן, אנחנו יורדים אל השוק במזג אויר חורפי [במונחי ארצנו], קר וגשום ומוצאים באחד מדוכני ממכר הירקות סיר עם מרק חם. את ההנאה אתם יכולים לראות על פני.



במרכז כיכר העיר נמצא קיר מראות ועליו שמות של יהודים שגורשו, יעדי הגירוש והתאריכים. בנוסף יש שם גם שמות ולידם תאריכים מתקופות שאחרי מלחמת העולם השניה, הכיתוב הוא בגרמנית ואיננו יודעים מה משמעות אותם שמות ותאריכים. המילה העברית היחידה על אנדרטת המראות היא "יזכור" בדופן האנדרטה ולמולה בדופן הנגדית כתוב "GEDENKE". בזמן ביקורנו מתקיים שוק כפרי שמשתקף במראות ומציג תמונה צבעונית וחייה על רקע המילים שמנציחות מוות ורצח המוני.





הגן הבוטאני

ממשיכים ב S1 אל הגן הבוטאני. גן בוטאני מאוד יפה כפי שהיינו מצפים שיהיה גן בוטאני. אנחנו נכנסים בשעות אחר הצהריים של היום הגשום, מטיילים בגנים הפתוחים ונהנים מצמחים ססגוניים שביניהם מעופפים פרפרים ונמלטים אל החממות כל אימת שהגשם מתגבר. החממות מיצגות אזורים שונים ברחבי העולם, תצוגה יפה אך ניכרים סימני טפיל שתקף את כל צמחי הגן ופגם מעט במרבית עלי הצמחים. בקצה הנגדי של הגן מצוי מוזיאון של צמחים ומאובנים. לאחר המוזיאון יוצאים ומדלגים בין הטיפות אל חלקות צמחי המרפא. ניתן לתמונות לאמר את דברם.





לצערנו הכתוביות הן בגרמנית בלבד.
חוזרים בקו 48 הבייתה לנוח מעט בטרם נצא לבילוי הערב.

ארוחת ערב בקאסטאניין Kastanienallee

אתמול סיפר לנו המדריך נדב גבלינגר שהמקום אליו יוצאים הצעירים לבלות ולאכול מצוי מצפון לאלכסנדר פלאץ בצומת הרחובות שונהאוזר, קאסטאניין ודנציגר. יוצאים לכיוון אלכסנדר פלאץ וממשיכים צפונה לתחנת U2 ב Eberswalder Strasse משם ממשיכים לטייל באזור. מקום זה היה שייך לצד המזרחי והוא מאופיין בארכיטקטורה המקומית ובקרונות החשמליות שנוסעות ברחובות. אכן מרבית המטיילים באזור צעירים, חלק לא מבוטל מהם מגיע באופניים אותם הם מחנים במגרש חניה ענק לאופניים בכניסה לאחד מאזורי הבילוי. לאורך כל הרחובות והחצרות מסעדות, בתי שתיה ומזללות בסגנונות מכל קצווי תבל עם העדפה ברורה למסעדות הדונר קבפ התורכי, מה שקרוי במחוזותינו בשם שוארמה. מיעוט המסעדות יקרות ורובן זולות, דווקא מסעדות שנראות כלפי חוץ עממיות מתגלות כיקרות ולהיפך, קשה מאוד להבחין במבט שטחי מה יקר ומה זול, העיצוב דומה וכל המסעדות מלאות. אנחנו נכנסים למסעדה בסגנון מקסיקני ובוחרים במנות יפות של אנצ'לדה עוף ובוריטו בקר בליווי אורז, שעועית וסלט - סך הכל פחות מ 20 יורו כולל שתיה. האוירה מאוד מתאימה לטעמי, אלמלא היה זה היום לפני אחרון אני מניח שהיינו חוזרים לבלות באזור זה.


View תחנת הרכבת בגרונואלד, הגן הבוטאני והסביבה in a larger map

פוטסדאם ובית ועידת ואנזה

היום קמים מוקדם יותר. זו הפעם הראשונה והיחידה בטיול שאנחנו יוצאים עם הדרכה ולשם כך צריכים להגיע לנקודת המפגש לפני 09:30. אנחנו כל-כך חוששים שמא נאחר ומגיעים ב 09:00 לנקודת המפגש לפני סניף מקדונלדס בתחנה המרכזית ליד גן החיות. אין כמובן אף אחד. לקראת השעה היעודה מגיע המדריך נדב גבלינגר ומייד פונה אלינו בעברית. מסתבר שלמרות שהאזור הומה אדם הוא מזהה ישראלים ממרחק ללא כל מאמץ. תוך זמן קצר מתאספת קבוצה, משלמים, קונים כרטיס המשך לרכבת לאזור C ובשעה 09:45 אנחנו על הרכבת המהירה לפוטסדאם. כאן מתברר לנו לראשונה הערך המוסף של סיור מודרך. המדריך שלנו, נדב, הוא דוקטורנט להיסטוריה שמתמחה בתרבות האזור ויש לו סיפורים בשפע. אנחנו כבר שבוע בברלין ורק היום אנחנו שומעים מפיו שהשם ברלין משמעותו בִּיצָּה. ברכבת בדרך לפוטסדאם מספר לנו נדב על מקומות נוספים בברלין ובסביבתה, עונה על שאלותינו בעניין ביקור בוואנזה שעליה אספר בהמשך ומבטיח לתת לנו הצעות למקומות בילוי ולמסעדות. הרכבת מגיעה לפוטסדאם והעדר הולך בעקבות המדריך אל תחנת האוטובוס הקרובה שתביא אותנו אל ארמון סאנסוסי החדש. בתוך הארמונות נדב איננו מורשה להדריך, הוא מחלק לנו דפי מידע מתאם איתנו זמן למפגש בסיום הסיור בארמון ואנחנו נכנסים. בכניסה לארמון אנחנו לוקחים מכשיר הדרכה עם אוזניות מאותו סוג שקיבלנו באתרים האחרים, מצטיידים בנעלי בית ענקיות אותן אנו נועלים על נעלינו ומתחילים את המסלול. די מהר אנו מבינים שאם נרצה ללכת את כל המסלול על-פי ההדרכה הקולית לא נוכל לסיים את הסיור בארבעים וחמש הדקות שהוקצו לנו. הארמון מעניין מאוד וכרגיל אסור לצלם בתוך הארמון. נדב מתקשה לעמוד באיסור ההדרכה שנגזר עליו ומתרוצץ בין אנשי הקבוצה ומדריך כל זוג בנפרד.



יוצאים ממתחם הארמון החדש וממשיכים באוטובוס שנוסע סביב הגנים אל הקצה האחר של פארק שרלוטנהוף שבתוכו נמצאים ארמונות סאנסוסי ואוניברסיטת פוטסדאם. עוצרים בחזית הארמון סאנסוסי שם מסביר לנו נדב שמשמעות השם סאנסוסי היא 'ללא דאגה' מספר לנו את סיפורו של פרדריק הגדול ועל אהבתו לכלביו שנקברו בחצר האחוזה בסמוך לקברו.




ממשיכים לטייל בגנים המרהיבים של הארמון ממפלס למפלס, ממזרקה למזרקה ומפסל לפסל. מומלץ להקליק על אחת התמונות על מנת לראות את כל תמונות הארמון והגן.




ביציאה מהגנים עוברים ליד פסל דמוי אובליסק וממשיכים בדרכנו אל העיר העתיקה, הפעם הולכים ברגל. בדרכנו לאורך השדרה אנו עוברים ליד שער הציידים וליד עץ שמסיבה תמוהה סרגו לו סוודר.



מגיעים למרכז העיר העתיקה ובכניסה לרחוב ההולנדי מתפזרים לארוחת צהריים במסעדות האזור. אנחנו בוחרים במסעדת סנדוויצים שמאפשרת לנו לאכול, לשבוע ולהספיק לטייל מעט בעיר.



ממשיכים בנסיעה באוטובוס אל ארמון ססילנהוף - הארמון בו התקיימה ועידת פוטסדאם עם סטלין טרומן וצ'רצ'יל. הארמון מעוצב בסגנון פונדק אנגלי עם הרבה לבנים אדומות ומוטיבים ארכיטקטוניים שנועדו להזכיר אוניה. כאן נדב מספר לנו על מעללי מנהיגי העולם במהלך ועידת פוטסדאם שסיימה את מלחמת העולם השניה ופצלה את גרמניה בין המנצחים באופן שהוביל כעבור שנים לבניית חומת ברלין. אנחנו יושבים על המדרגות בחצר לפני החדר בו נערכה הישיבה ומנסים להקשיב להסבר אלא שהחצר הומה קבוצות מטיילים עם מדריכים שמסבירים כנראה בדיוק אותו דבר בשלל שפות. בסופו של דבר גם אנחנו זוכים להציץ לחלון החדר ולראות את הכסא בו ישב סטאלין והגה עם שותפיו את חלוקת גרמניה כך שברלין המחולקת גם כן כלואה בתוך מובלעת סובייטית. הארמון מוקף בגינות יפות.



זהו. כאן מסתיים סיורנו בפוטסדאם. ברכבת חזרה שואלים שכנינו לטיול, זוג בערך בן גילנו, היכן אפשר לבלות בערב ולאכול ארוחת ערב, נדב ממליץ בפניהם ללכת לכיכר סאביני, המקום שמצויין במדריכים לתיירים כ מרכז מסעדות היוקרה ומסמן להם את המקום במפה שהוא מחלק. אנחנו שואלים אותו בדיוק אותה שאלה ונדב מסמן לנו מקום שונה לחלוטין מצפון לאלכסנדר פלאץ בצומת הרחובות שונהאוזר, קאסטאניין ודנציגר [השמות המדוייקים במפה ליד המסעדה Cafe PAZ] - אנחנו תוהים מדוע הוא מנחה אותנו למקום שונה ונדב מסביר שזה המקום בו מבלים הצעירים.

בדרכנו חזרה לברלין אנחנו מעוניינים לבקר גם בבית ועידת ואנזה - המקום ממנו יצאה ההנחייה כיצד לבצע את 'הפיתרון הסופי'. סיור זה איננו נכלל בטיול שרכשנו אבל נדב מדריך אותנו בנושא ואף יורד איתנו בתחנת הרכבת בואנזה ומלווה אותנו אל תחנת האוטובוס שיביא אותנו לוילה ואנזה. נסיעה ממש קצרה באוטובוס ואנחנו בפתח האחוזה.
ןילה ואנזה היא מקום נופש מפואר ששוכן בנוף פסטורלי על גדת האגם מוקף בגן עם פסלים. המחשבה שבמקום זה ישבה קבוצת אנשים ודנה בצורה קרה ומחושבת בהיבטים הכלכליים והלוגיסטיים של השמדת בני אדם פשוט איננה נתפסת.




היום משמש המקום כארכיון שאוסף עדויות בנושא עלית הנאצים ותהליכי גיבוש הפתרון הסופי וכמכון מחקר אקדמי שעוסק בצד החברתי של עליית הנאצים לשלטון. בתוך המכון קיבלנו הסברים בעברית מעובדת מחקר צעירה. ככל שקיבלנו יותר הסברים כן הבנתי פחות. אחד הדברים שאינם ברורים לי עדיין הוא מי בעצם הגה את המערכת הלוגיסטית הסבוכה והמדוייקת. אלה לא היו באי הועידה, הם ה קיבלו תוכניות מדוייקות ומפורטות שהוכנו על-ידי הרבה אנשים לאורך זמן, אחרת לא היה ה"מבצע" יוצא לפועל תוך ימים ספורים מסיום הועידה. מי היו אותם אנשים?
קומת הקרקע של המבנה ובה החדר ששימש לדיוני הועידה היא היום מוזיאון. אנחנו ביקרנו רק במוזיאון ובחצר המפוארת. התצוגה שהעסיקה את מחשבותי יותר מהכל מורכבת מציטוטים של דברי בני הדור השני והשלישי לפתרון הסופי, צאצאי הנרצחים וצאצאי הרוצחים - אלה שנולדו אשמים.
ליקטתי את הציטוטים שצילמתי מהקירות לקולאז'



חזרנו ברכבת לברלין ובערב יצאנו לאכול בכיכר סאביני. החלטנו שהערב אנחנו אוכלים אוכל גרמני. מסתבר שהמשימה איננה קלה. באזור סאביני יש אכן עשרות מסעדות מפוארות ומלאות בהמוני סועדים אלא שכל המסעדות נושאות אופי שאיננו גרמני, הסגנונות השולטים מגיעים בעיקר מהמזרח הרחוק ומאיטליה. לאחר שיטוט ממושך ממסעדה למסעדה מצאנו בסופו של דבר מסעדה קטנה בסגנון ברלינאי ואכלנו שניצל עם סלט תפוחי אדמה, כדורי בשר גדולים ברוטב צלפים ותפוחי אדמה מבושלים. הסלט היה מורכב מפלחי סלק מבושל על מצע חסה אדומה, מעניין אבל אני מעדיף את סלט הירקות שלנו. מאחר שבשלב זה כבר ידענו שיש בירה שעריבה לחיכנו הזמננו בירה בהירה. קיבלנו בירה שולטהייס שהייתה עדינה וטעימה, למרות שלא זכור לי שביקשתי, הכוס שלי הייתה כפולה בגודלה מהכוס של עירית. חזרנו הבייתה ב 23:30 אחרי יום ארוך ומעניין וגם טעים ומשביע.


View פוטסדאם ובית ועידת ואנזה in a larger map

טיול בשכונה, ארמון שרלוטנברג, הרובע הבווארי ועוד בירה

טיול בשכונה
שבוע שני שלנו בברלין ועדיין לא טיילנו בשכונה הקרובה לביתנו. הבוקר יוצאים לטיול רגלי בשכונה. בכיכר וינטרפלד, מהלך דקות בודדות מהבית, אנחנו מוצאים את תיאטרון הבובות של הבובנאי האנס וורסט. לצערי התיאטרון סגור מרבית שעות היום. אמנם צפויה הצגת ילדים בשעות אחר הצהריים אבל אני רציתי דווקא לבקר בסדנאות. אנחנו עושים סיבוב קטן במקום וממשיכים לגן השעשועים הסמוך. זוהי שכונת מגורים שקטה ממש במרכז העיר, בית ספר, כנסיה, גן שעשועים וגן ציבורי. ברחבה המרכזית הגדולה של כיכר וינטרפלד משחקים ילדים והורים ונוסעים בגלגיליות, סקייטבורד ואופניים. האוירה מאוד שלווה וידידותית לילדים ולמבוגרים, ממש קשה להאמין שאנחנו במרחק של שלוש מאות מטר מנולנדורף פלאץ. לכל המיבנים הציבוריים בשכונה יש קו ארכיטקטוני מעניין שמורכב מצינורות וכדורי מתכת.





ארמון שרלוטנברג
לאחר ששתינו קפה ממש טעים בכיכר וינטרפלד יוצאים ב U2 מנולנדורף פלאץ לתחנה המרכזית ליד גן החיות ומשם בקו 45 לטיול בארמון שרלוטנברג. בכניסה למבנה המרכזי של הארמון מפקידים את המצלמות - אסור לצלם. לוקחים מערכת הדרכה עם אוזניות Antenna Guide ממש כמו במקומות הקודמים. הארמון יפה עם תצוגות יפות של ריהוט, עיטורים וכלי חרסינה. התצוגה, מן הסתם, משוחזרת ברובה לאחר שחלקים נרחבים של הארמון ניזוקו במלחמת העולם השניה. הסיפורים שאנחנו שומעים באוזניות מרתקים אפילו יותר מהמראות שאנו רואים. מסתבר שחייה של הקיסרית סופי שרלוטה יכלו להיות רומן חברתי מדהים אלא שהן אינם פרי דימיונו של סופר אלא מציאות היסטורית מרתקת. סופי שרלוטה הייתה אישה חזקה ומשכילה שדאגה לפתח את מערכות התרבות של ברלין, דבר שלא היה בדרך כלל בראש מעייניהם של הקיסרים. סופי שרלוטה הייתה דמות נערצת על ידי שוחרי התרבות ושנואה על ידי בית הקיסרות ובעיקר על ידי בעלה. היא מתה בגיל עשרים ושש אחרי שהקימה מוסדות תרבות ומדע. את מותה אופפים סיפורים סותרים החל ממחלות, דרך התאבדות ועד רצח בידי בעלה הקיסר. בשלב מאוחר יותר נשמע סיפור נוסף לפיו לקתה במחלת נפש. הסיור בהחלט מעניין. בסיום הסיור אנחנו יוצאים לגני הארמון, כאן כבר מותר לצלם.






הרובע הבווארי
נוסעים ב U7 וב U4 לרובע הבווארי. ברחבת בית העיריה של שונפלד מתקיים שוק פשפשים. אנחנו מגיעים בשעה שהשוק על סף התקפלות ובכל זאת מספיקים לראות מוצגים שונים ומעניינים. כרגיל אנחנו נוברים בערימות של ספרי אומנות בגרמנית, שפה שאיננו יודעים לקרוא, במטרה לאתר ספרים שנושא תיאטרון בובות לליבי וכרגיל גם כאן לא מוצאים דבר. ממשיכים לעבר הגן הציבורי הסמוך, גן רחב ידיים, במרכזו מזרקה ומסביבה הרבה קבוצות של אנשים משחקים בכדורת שדה.



ברובע זה חיו לפני מלחמת העולם השניה כ 16000 יהודים בשכנות שלווה וידידותית עם שכניהם הגרמנים-בוואריים. תושבי הרובע היהודים חוו את הגזירות שהטילו הנאצים על היהודים אחת לאחר עד שלבסוף נשלחו כולם למחנות ההשמדה. עמודי התאורה של הרובע זרועים בשמונים שלטים שמציינים את הגזרות שהוטלו על היהודים ויוצרים אנדרטת זיכרון מתמשכת על פני האיזור כולו. כל שלט זיכרון מציין בצידו האחד את הגזרה בשפה הגרמנית ובצידו השני איור שמתייחס אל הגזירה.





מהרובע הבווארי ממשיכים ברגל לאורך רחוב גולץ עד כיכר וינטרפלד שליד ביתנו.

פסטיבל הבירה - סיבוב שני
אתמול נהנינו מאוד בפסטיבל הבירה. היום אנחנו יוצאים להמשיך לטייל לאורך הפסטיבל. החוויה דומה לזו של אתמול אלא שאז התייחסנו לאירוע כאל חוויה אנתרופולוגית, להסתכל על אחרים שותים בירה, ואילו היום תורנו לשתות. כפי שכבר סיפרתי אתמול, איננו מחובבי הבירה אך פטור בלא כלום אי אפשר.



בפסטיבלי שתיה מקובל לקנות את כוס הפסטיבל שהיא כוס קטנה יחסית - רק 200 מ"ל. כוס זו אפשר למלא מחדש בכל הדוכנים במחיר מופחת. רצינו לקנות כזאת כוס, שתהיה לנו גם מזכרת מהפסטיבל אלא שביום השלישי - יום הנעילה של הפסטיבל - לא נותרו כוסות. בלית ברירה קנינו בירה בכוסות של 350 מ"ל. בברלין נותנים לבירה כבוד, אין כזה דבר כוס פלסטיק חד פעמית לבירה, את הבירה מגישים בכוסות זכוכית מתאימות וגובים פיקדון של 2-2.5 יורו לכוס. אם תחזיר את הכוס - תקבל את הפיקדון בחזרה, לא תחזיר - תשאר בידך כוס בירה שכל כולה פרסומת של אותה בירה שלגמת. בסופו של דבר לגמנו יותר מסוג אחד של בירה וכולן ערבו לחיכנו. היום מחקנו דיעה קדומה בענייני בירה, מסתבר שבכל זאת יש בירות שטעימות גם לנו. בשלב זה של היום אנחנו כבר רעבים מאוד, אם לא שמתם לב - לא הזכרתי אוכל במהלך היום, טוב שתמיד יש לנו פרוסות לחם עשיר בתיק. בפסטיבל יש מזון עתיר שומן בשפע, אנחנו אוכלים מיני צלי עם כרוב כבוש חם כמנהג הגרמנים וחוזרים הבייתה לישון ב 21:45 , מחר בבוקר צריך לקום קצת יותר מוקדם לצאת לפוטסדאם.


View טיול בשכונה, ארמון שרלוטנברג, הרובע הבווארי ועוד בירה in a larger map